שאלתי את עצמי השבוע, מה יש ביני לבין השרה אורית סטרוק. מה הופך את ה"ביחד ננצח" למשהו אותנטי ולא לסיסמה נבובה. מה כבר יכול להיות משותף לי ולמי ששם את המלחמה מעל גורל החטופים. 7 באוקטובר, שם נמצאת התשובה. אם שתינו היינו במקרה באחד מיישובי העוטף אז, גורלנו היה אותו גורל, וחמאס לא היה מבחין ביני לבינה
לא רק שהרמטכ"ל נשאר בתפקידו למרות מחדלי 7 באוקטובר, הוא גם הוכיח שמבחינתו העסקים כרגיל כשהחליט לעצב מחדש את המטכ"ל בסבב מינויים תמוה. לתפקיד הרגיש ביותר, ראש אמ"ן, הוא למשל הקפיץ את תא"ל שלומי בינדר שפיקד על הבור בשבת השחורה, בלי תחקיר שניקה אותו מהכישלון. אז אם אפשר להחליף את המטכ"ל, אפשר להחליף גם את הרמטכ"ל וגם ללכת לבחירות
בדמשק דיווחו כי אתר צבאי שבו פועלים כוחות ביטחון סוריים הותקף בפאתי הבירה הסורית. "שמונה חיילים נפצעו ונגרם נזק", נמסר. לראשונה מאז חיסול בכיר משמרות המהפכה חסן מהדוי לפני כחודש - תקיפה בסוריה מיוחסת לישראל
תחסכו לנו את זה. לא רק את הנאומים המופרכים, את ההשתתפות המעושה בצער, גם את עצם נוכחותם. ואל תגידו שאלו הכללים, שזה הפרוטוקול. רק שהפוליטיקאים לא יבואו לבתי העלמין ביום הזיכרון. היו להם שבעה חודשים לעשות את זה, לעבור בין המשפחות השכולות, שלא לדבר על משפחות החטופים. אז שעכשיו שפשוט לא יבואו
ואם נצליח לענות עליהן, כנראה שאנחנו באמת כפסע מהניצחון
נתניהו יכול לא להחזיר את החטופים ולהמשיך להיות ראש ממשלה. בעצם, הוא יכול לעשות הכל, ולהמשיך
התפעלתי מהחוף בחיפה ומהשינוי החיובי שעברה העיר, ואז נפלה עליי התובנה הכואבת: חיפה היא עיר הגבול החדשה של ארצנו, שאין לה כרגע צפון ואין לה דרום
