תפריט כתבה
תיאטרון האבסורד: עד כמה עמוק השבר במנצ'סטר יונייטד?
עם ניצחון פרמיירליג בודד בשמונה משחקים - וגם הוא הושג נגד העולה החדשה איפסוויץ' טאון - בלם מנוסה עם זכייה במונדיאל ברזומה שמבקר את הנהלת המועדון ללא חשש, וקפטן שזורק את מאמנו מתחת לגלגלי האוטובוס בשידור חי, להגדיר את פתיחת העונה של מנצ'סטר יונייטד כמסויטת יהיה אנדרסטייטמנט. מחיאות הכפיים הסוערות מיציעי אולד טראפורד למייקל קאריק, כשהודה לקהל בסיום התבוסה לבורנמות' במחזור האחרון, התחלפו בשריקות בוז צורמות לשחקניו והמחישו את מה שכולם כבר יודעים תקופה ממושכת בצד האדום של מנצ'סטר: המאמן הוא לא הבעיה, וגם החלפתו, שמצטיירת כעניין של זמן בלבד, לא תפתור את הבעיות העמוקות ששוררות ב"תיאטרון החלומות" כבר שנים. "זה לא היה סיבוב פרידה מבחינתי, יש לי רגשות מעורבים", אמר קאריק עצמו דקות לאחר הפסד נוסף. "כנראה שייקח לי זמן לעכל את התמיכה שלהם, אבל מה שבטוח, תמיד אעריך זאת", שיתף בכנות. הניגוד באותו אירוע היה חריג, אפילו בקנה המידה של מנצ'סטר יונייטד, שסובלת מפתיחת העונה הגרועה ביותר שלה בליגה זה 40 שנה. לאורך השנים ורגעי השבר שחוו יושבי אולד טראפורד מאז פרישתו של סר אלכס פרגוסון, האוהדים נטו לגבות במידה דומה את המאמנים השונים שעמדו על הקווים ואת השחקנים, והעניקו להם סיבה להאמין שעוד קיימת תקווה, או שהם לא באמת מקור הבעיה. לא עוד. המחוות הקולניות נגד שחקני הקבוצה מצד אותם אנשים שתמכו בהם במשך שנים באמונה כמעט עיוורת הן אינדיקציה משמעותית לכך שגם ביציעים הפנימו שנדרש שינוי עמוק כדי שאפשר יהיה בכלל לשוב ולפנטז על מומנטום חיובי ועקבי בעתיד.
