תפריט כתבה
"אני רוצה למות צלול ומתפקד. אם לא, עדיף לסגור את הבסטה"
צדי צרפתי מתראיין תוך כדי הפלגה בנהר הדורו (נהר הזהב) בעמק היין של פורטוגל. כל כך הרבה נתונים במשפט אחד שלא מסתדרים עם האיש שהוא "ילדון מתלהב", כמו שהוא שר בשיר שאליו נידרש בהמשך, ושבינואר יחגוג יום הולדת 86. מה לך ולהפלגות, צדי? אני מדמיין אותך אוטומטית עם מחלת ים. "האמת שגם אני הופתעתי מעצמי, אבל זאת חברת הפלגות שנקראת 'בשביל הזהב' ומארגנת קרוזים בעולם לבני הגיל השלישי, ככה קוראים לזה היום, והרבה אמנים הופיעו שם עד היום, שמות כמו נתן דטנר, נתן סלור, משה דץ, דרור קרן ואחרים. עכשיו כל האמנים בארץ פחות או יותר נלחמים על מקום בהפלגה לפיורדים, אבל זה לא בשבילי. חברתי החכמה, גלית גיאת, אמרה לי: בוא נשוט לנו קצת לא רחוק מהבית, נופיע ונהנה. ליהנות אני לא כל כך יודע, אבל אמרתי בסדר, למה לא, זרמתי איתה ועד כה זה באמת כיף. קיבלתי חדר פנטסטי, למות, עם חלון פתוח ורוח נהדרת. נחזור בדיוק ביום הבחירות, ישר לקלפי". ומה בעניין היין? אתה לא טיפוס של אלכוהול לפי מה שזכור לי. "זכור לך נכון. ביקרנו ביקב וכולם טעמו את הפורט הזה של הפורטוגלים חוץ ממני. בצעירותי התפרנסתי כברמן בקינגס קלאב שברחוב ירמיהו. היו שם שני אולמות, אחד לדיסקו ואחד לישיבה. אני רקדתי מאחורי הבר, הצחקתי קצת והבאתי אנשים, זה כמו בתיאטרון - אתה צריך לכבוש את הקהל כדי שיבוא שוב. משקיעים זרים שעמדו לפתוח בר בספרד שמעו עליי והציעו לי לבוא לעבוד איתם. לא הבנתי שום דבר במשקאות, הייתה לי מחברת עם השמות של הקוקטיילים והוראות איך לערבב אותם, אבל אני עצמי לא שתיתי. רק עישנתי קצת מריחואנה פה ושם".
