תפריט כתבה
"אף אחד לא רצה לשחק נגד ישראל. ההחלטה הייתה צריכה להתקבל קודם"
ריי יוטון, מכוכבי נבחרת אירלנד בעבר, התייחס אמש (חמישי) לשני המשחקים הטעונים מול ישראל בליגת האומות, מתח ביקורת על האופן שבו נוהל המשבר והבהיר שהאחריות להחלטה אם לקיים את המשחקים לא הייתה צריכה ליפול על כתפי השחקנים. בריאיון ל"אייריש אקזמינר" אמר כדורגלן העבר של ליברפול שההתאחדות האירית, הממשלה ואופ"א היו צריכות להכריע בנושא הרבה לפני שהשחקנים נדרשו לקיים שתי הצבעות פנימיות ערב המשחק הראשון בהונגריה. "באופן אישי, הרגשתי שהנושא היה צריך להיות מטופל מוקדם יותר, אבל הם עברו את זה ולפעמים צריך לשחק גם בנסיבות קשות", אמר יוטון. "השחקנים עשו את המקסימום שהם יכלו. אין כאן נכון ולא נכון. היו שחקנים שלא רצו לשחק, ויש לי כבוד מלא אליהם. היו שחקנים שרצו לשחק, ואני מכבד גם אותם, זאת ההחלטה שלהם. כמדינה, לא רצינו לשחק, אבל לפעמים אלה החיים". יוטון, שהיה חלק מנבחרת אירלנד שהעפילה לרבע גמר מונדיאל 1990, השווה את הדילמה שחוו השחקנים האיריים למצב שאליו נקלע בעצמו ב-1989, אחרי אסון הילסבורו שבו נהרגו 97 מאוהדי ליברפול. לדבריו, באותם ימים גם הוא לא רצה לחזור לשחק כדורגל, אבל ההחלטה התקבלה על ידי גורמים בכירים במועדון ולא הוטלה על השחקנים. "זה קרה לי ב-1989. לא רציתי לשחק אחרי אסון הילסבורו", סיפר. "המשפחות רצו שנעשה את זה לזכר האנשים שנהרגו, ולפעמים אתה צריך לעשות דברים שאתה לא באמת רוצה לעשות. לא התאמנו. משפחות שאיבדו את יקיריהן הגיעו למגרש, ישבו איתנו וסיפרו על האחים, האחיות ובני המשפחה שלהן, על האהבה והתשוקה שלהם למועדון. אתה יושב ומקשיב. זה לא הזמן שלך לדבר, זה הזמן שלהן להביע את הרגשות שלהן". "מעולם לא קיימנו פגישה קבוצתית כדי להחליט אם לחזור לשחק", המשיך. "פשוט הודיעו לנו שאנחנו חוזרים. אף אחד לא שאל אותנו אם אנחנו רוצים לשחק או לא. המשפחות רצו שנשחק, והרגשנו שזה הדבר הנכון. לא קיבלנו שום טיפול פסיכולוגי כשחקנים, פשוט היינו שם כדי לעשות מה שיכולנו למען המשפחות. היה קשה מאוד לחזור למצב של כדורגל, אבל לפעמים אתה חייב לעבור את זה".
