תפריט כתבה
לא שוכח. אושר דוידה בא אחרת לדרבי הזה
אושר דוידה הוא לא אחד שבורח מחשבון נפש. יתרה מכך, הקרבה לדת, האמונה הבלתי מתפשרת ודרך החיים הברורה, מוליכות אותו לא פעם להיכנס עמוק פנימה לתוך הלב והנפש כדי לשאול: "איפה אני לא בסדר?". לא קל היה להיות אושר דוידה בחלק השני של העונה שעברה, אולי בעצם בכל העונה שעברה כולה. הוא נכנס אליה בשיא. עונה לפני כן הוא כבש שמונה שערים, בישל שמונה נוספים, והיה רביעי במכבי תל אביב בדקות המשחק של העונה. באליפות ההיא עם ז'ארקו לאזטיץ', המשפט שלו אחרי איבוד הנקודות לבית"ר ירושלים בטדי הפך למשפט העונה. הוא בא למצלמה אחרי המשחק ואמר בנונשלנטיות: "ננצח 0:3 את הפועל באר שבע וניקח אליפות". מי עוד יכול לדבר ככה חוץ מאושר דוידה? המשפט ההוא הרים את כולם, והכניס את מכבי תל אביב לדריכות בפלייאוף בדרך לאליפות הגדולה של קיץ 2025. דוידה כבר הרגיש שהוא גם נכנס לרשימה האקסקלוסיבית של נבחרת ישראל. זו הייתה התקופה הטובה ביותר שלו בקריירה, בטח אחרי שחזר מקדנציה קצרה מאוד בבלגיה. אבל אז הגיעה העונה שעברה, שהייתה עונת סיוט למכבי תל אביב, אפילו שהסתיימה עם זכייה בגביע המדינה. כשהיה נדמה בחלון ההעברות של ינואר שהדבר הכי חשוב הוא להביא חלוץ זר, מכבי תל אביב הלכה עם סייד אבו פרחי והנחיתה על הראש של אושר דוידה את שחקן הכנף אמיר סהיטי. תוך זמן קצר הפך סהיטי לשחקן ההתקפה הטוב ביותר של מכבי תל אביב לצד המוציא לפועל דור פרץ. דוידה נדחק לספסל - רחוק כל כך מהעונה הקודמת. הוא סיים את העונה שעברה עם שלושה שערים בלבד, שני בישולים והכי גרוע מבחינתו: רק עשירי בקבוצה בדקות המשחק. איזו צניחה מפוארת.
