בטוח שזה היה ראיון עם נתניהו? מה, זה לא היה קטע מ"ארץ נהדרת"?‎

בהתחלה אפשר היה לחשוב שזה מערכון של "ארץ נהדרת". מהיותר מצחיקים דווקא. קומיקאית (אולי שני כהן) מחופשת לעיתונאית מראיינת חקיין של ראש ממשלה (מריאנו אידלמן, מן הסתם), עם הופעת אורח קורעת למדי של אוראל צברי כטופז לוק. "המחנה הנאור", אמר לוק/צברי על השמאל, "הוא מחנה של אהבה ואחדות"; "אני חשה פה עקיצה", הגיבה הקומיקאית בתפקיד העיתונאית וגיחכה. אבל בשלב מסוים נרשמה נחיתה קשה על קרקע המציאות, והתוגה והבאסה שוב דפקו בדלת. לא מערכון הוא, כי אם מפגש "בלי צנזורה" של נוה דרומי, מגישת "קבינט שישי" ב-I24 NEWS (ערוץ 15), שבו הבטיחה שנראה את בנימין נתניהו כפי שמעולם לא ראינו אותו. אז הבטיחה. הנחמה היחידה היא שכנראה יותר אנשים ראו את המפלצת מלוך נס מאשר את 20 הדקות האלה בערוץ דל הרייטינג, שבהן התלוותה דרומי ל"יום עבודה" שגרתי של ביבי, כולל טיסה במסוק וכיבוד עשיר עם נתינים באקסטזה. 20 דקות שהקשר בינן לבין ראיון רציני ואחראי, מאיר עיניים או לכל הפחות מקצועי, או בכלל עיתונאי, הוא כמו הקשר בין ברברה וולטרס ורוזאן בר. במקרה הטוב. לא הייתה צנזורה כי לא היה מה לצנזר. לא היה כלום כי אין כלום, בהשאלה מלהיט עבר נודע של האיש. וזה, בהפוכה, סימן מובהק לכך שכן הייתה צנזורה.