תפריט כתבה
די לתירוצים: עד מתי בית"ר ירושלים תשלם "שכר לימוד"?
זה כבר שבוע שלישי שמזדחל בלאות מתמשכת. קו הפנים המסותת של בלינגהאם נשכח זה מכבר לצד רעמת השיער המיוזעת של קוקוריה, ואנחנו שוב מתקבצים מול המסך כדי להבין האם בחורף הזה נצטנן שוב או שמא מחכה לנו "חורף חם". טוב, זה לא שדורון ג'מצ'י עדיין מחמם את הידית ובורקו ראדוביץ' כבר בטח לא מחכה שם בפינה להשחיל עוד אחת על הראש של אצבעות קינדר בולוניה, אבל גם ליגה אירופית זניחה שתסדר לנו מפגשים עם קבוצות שרועי קהת ורועי בקל שיחקו בהן שבוע שבוע, היא חורף חם, בערך. אחרי המשחק אמש בבוקרשט, נראה שבירושלים בכל זאת מעדיפים את הצינה. ההגרלה בשני מול בראגה הוציאה משהו מהעוקץ של המפגש מול וינה. הקבוצה הפורטוגלית היא מאלה שזה לא מלהיב מספיק לפגוש, אין לך שום סיכוי להדיח ואת העיר עצמה אתם מכירים רק כי איזה זו'אאו מקומי החליט שבא לו כדורגל. אי אז ב2008- כשברצלונה חיכתה בשלב הבא, בית"ר קיבלה חמסה מקראקוב; שזה מבאס, אבל אפשר להעריך את האלמנט הקומי בזה, חמסה מתחרז עם בארסה, יש עם מה לעבוד. אבל רציתם בראגה, קיבלתם מה, סוואגה? דויד מנגה? בכל מקרה, רצינו בראגה, ונקבל, לא יודע, כנראה משהו שהוא לא בראגה. אולי סטנגה.
