התיעוד שבו ענבל מושפלת מול ילד בן 20 יישאר הסיוט שלה שנים קדימה‎

אני מתחילה לחשוב שאנחנו זקוקים לכניסה שלישית בעונה הזאת, כי העניינים שוב חוזרים על עצמם. הריבים אותם ריבים, בין אותם אנשים, על אותם עקרונות, ועם אותן תוצאות. אז תסלחו לי, אבל אני מערבבת פה שני פרקים, כי הפרק הזה לא באמת החזיק טור לבד. משימת המתנות כן, כי כידוע, בבית האח הגדול, מתנה היא אף פעם לא רק מתנה. לפעמים היא דרך להגיד "אני אוהבת אותך", לפעמים היא דרך להגיד "שימי לב אליי", ולפעמים היא דרך אלגנטית לתקוע למישהו אצבע בעין ואז להכריח אותו להגיד תודה. במשימה כל אחד בחר מתנה אחת, וכך קרה שהיו אנשים שלא קיבלו מתנה מאף אחד, כמו טל, ענבל ורפאלה, ואנשים שקיבלו מלא מתנות, כמו אלירן, עומר ושלי. ענבל ורפאלה לקחו את זה בצורה סבירה, בגלל שהן בבית פחות זמן והציפייה שלהן לקבל משהו היתה נמוכה יותר, אבל טל נפגעה עד עמקי נשמתה והלכה לבכות בשירותים. והיא יודעת לבכות, זאתי. וואי. זה הרגיש כמו שעות שהיא בוכה שם, מייבבת בקולות רמים, בעודה תופסת את תא השירותים היחיד בבית. למה תמיד כולם בוכים שם דווקא? הרי גם שם יש מצלמה, וגם לשם נכנסים מיליון איש בכל פעם כשמישהו מסתגר. זה היה נורא, כולם הרגישו מזעזע, עשרה אנשים השתינו בפינת עישון. אבל למרות זאת, האירוע הכי קרינג' במשימה היה של גל, שנתנה להודיה מתנה, ולא למשל לאדיר, שמכין לה ארוחות בוקר, מגן עליה, עומד לצידה, ובגדול האדם היחיד שמחבב אותה בבית. עד עכשיו. לא רק שלא נתנה לו כלום, היא גם ממטירה עליו עלבונות באופן יומיומי, שלא יחשוב שהוא חשוב לה, חלילה. ואז גם יש לה את החוצפה להתאכזב ממנו כשהוא לא מבלה איתה מספיק זמן. ולמה היא לא נתנה משהו לאדיר? כי כטקטיקה היא מקפידה בכל הכוח לעשות ההיפך ממה שמצפים ממנה. אבל יותר מזה, היא מפחדת להתמסר לחברות החדשה הזו, או לחיזור, כי זה הרמוני לה מדי, והרמוניה היא הקריפטונייט של גל. הכוח שלה נובע מקונפליקטים - כמו ערפד, היא פורחת כשכולם מסביב מדממים, כשיש משהו להתנגד לו, לריב עליו, להיות האמיצה שלא מפחדת ללכת נגד הרוב, והטובה שנותנת מתנות לאויבים שלה.