תפריט כתבה
ענבל היא ה"מצחיקונת" של הבית, והטרגדיה שלה היא שהיא הגיעה למקום הלא נכון
האם יש אפיון דמות מדויק יותר לאלירן דוד ביטון מאשר לקבל ד"ש מנויה במסוק ואז לדפוק את הגלבה של החיים בעודו רץ מהבריכה? אחסוך לכם את ההתלבטות, התשובה היא לא. אלירן שלנו הוא כמו שקית סוכריות ג'לי שמשלבת טעמים מתוקים ומגעילים, אי אפשר להעריך באמת סוכריה בטעם תות אם לא נפלתם פעם אחת על כזאת בטעם גרביים מסריחות. מבין כל דיירי הבית, הוא זה שהרוויח הכי הרבה מכניסת הדיירים החדשים, והשיחה שלו עם דור - שככל הנראה חושב שהדייר הכי שנוא בבית מקבל פרס בסוף העונה ולכן נלחם על התואר- רק הוכיחה את זה. אלירן ביצע החלפת תפקידים, עכשיו הוא זה שלא מבין למה דור בכלל רוצה לדבר איתו על עניינים שלא לו, מגן בחירוף נפש על החברות שלו עם טל ונראה כהרבה פחות קל להשפעה. נכון, הסצנות איתו עדיין מצריכות צפייה בקשב רב ו/או כתוביות אבל זה רק חלק ממה שהופך אותו לכל כך מיוחד. אי אפשר לדבר על אנשים מיוחדים בלי לדבר על ענבל. שבוע בחו"ל, פרק אחד שפספסתי ולא הספקתי להשלים ופתאום חזרתי טו "דה ענבל שואו"? אני שם לרגע בצד את העובדה שמדובר בכפילה של יעל פוליאקוב ומתייחס אליה כאל אדם בפני עצמו - וואו, הבחורה הזאת היא הרבה מאוד להכיל. אני לא טוען שלענבל יש כמה אישיויות אבל אני גם לא טוען שאין לה, יו נואו וואט איי מין? מחיאות כפיים סוערות למי שליהק את הבחורה הזאת לכניסה השנייה ונזיפה חמורה למי שפספס אותה בכניסה הראשונה.
