תפריט כתבה
כלום ידע, מקסימום ביטחון: הפרשנות הפוליטית הריקה של אלי פאקינג אוחנה
בשיאו, אלי אוחנה היה, כנראה, הכדורגלן עם הכי הרבה ביטחון עצמי בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. אמנם התחרות עם איל ברקוביץ' על התואר הזה צמודה, אבל אוחנה, לדעתי, לוקח. גם בגלל שהיה יותר כישרוני מברקוביץ' וגם בגלל שהשיג יותר תארים ממנו בקריירה שלו. כמאמן, לעומת זאת, אוחנה לא היה מציאה גדולה. בוא נגיד ששחקנים ששיחקו אצלו לא בדיוק שיבחו אותו על רצינות ויסודיות שמאפיינות מאמנים טובים ממנו. אוחנה אפילו הביא לאימון של קבוצתו "תרגיל של ז'וזה מוריניו" שלמד בהשתלמות שהעביר המאמן הפורטוגלי בישראל ושחקניו נהנו ממנו מאוד אבל הוא לא חזר על אותו תרגיל כי כנראה לא זכר בדיוק איך עושים אותו. כן, זה היה אוחנה המאמן. בתור פרשן כדורגל אוחנה פשוט לא היה מודאג מכך שהוא צריך לצבור ידע ולהפיץ אותו. בפרשנויות שלו תמיד היה נראה שיש ילדים בכיתה א' שיותר מעודכנים ממנו בכדורגל העולמי, בשחקנים המובילים ובמגמות המקצועיות. ובתור פרשן פוליטי או פרשן חדשות כללי, הוא מתפקד כיוזר באקס-טוויטר, שאתה יודע שהוא במימון זר או במימון הליכוד. רק תראו מה הוא בעצם אומר ותורם לשיח.
