תפריט כתבה
"הגעתי לגיל 60 והרגשתי ריקנות. הייתי אבוד. שאלתי את עצמי 'מה, אלו החיים?'"
ביום הולדתו השישים הלך פבלו רוזנברג לחנות "כלי זמר" וקנה לעצמו גיטרה בס במתנה. "פתאום הרגשתי שאני עושה את זה כי אני מרגיש ריקנות", הוא אומר בריאיון ל'ועדת תרבות'. "הרגשתי אבוד, הרגשתי שאין לי כיוון, הרגשתי פחד. שאלתי את עצמי 'זהו? זה החיים? עוד מאותו דבר?'. באותם ימים גם עברתי איזושהי פרוצדורה רפואית שלקחה אותי למקומות לא טובים, אני וזוגתי גם הפרדנו כוחות, ואמרתי לעצמי 'הפעם אני עובר דרך הכאב של עצמי'. הייתי חייב לברר עם עצמי מה לעזאזל קורה איתי. "ניסיתי לברר מה קורה. יש לי הכול ופתאום אין לי כלום. אז אחרי שהבנתי שאני בריא לחלוטין ואין לי כלום ושאני מתחיל להפיק מחדש את המופע עם שלומי שבת, התחלתי לחפור בנשמה שלי. הבנתי את מי אני רוצה לידי, מה מזין אותי, ולקח לי בערך חמישה חודשים והיום אני מרגיש שלם. אני לא יכול להתכחש למה שאני מרגיש. אני מאוד שמח בחודש האחרון ואני מאוד טוב לעצמי ומול אחרים. שמוליק (אחיו של פבלו ומנהלו - נ"י) צוחק עליי ואומר לי 'אתה מפויס'. יכול להיות שהמילה פיוס לא רעה בכלל. בטח ובטח באקלים שבו אנחנו חיים. זה לא עושה אותי קטן ולא מוריד אותי כשאני מסכים לתת את כל כולי למען מישהו אחר. אני לא נהיה סמרטוט מזה, להפך". צפו למעלה בריאיון המלא עם פבלו רוזנברג להאזנה לריאיון בספוטיפיי
