שיאן השערים התוודה: "הייתי אובססיבי. רק להמר, להמר, להמר"‎

מריו פריק היה גיבור קאלט בכדורגל העולמי בעשור הראשון של שנות ה-2000, כאשר כבש שערים בסרייה A ובמקביל ספג השפלות עם נבחרת ליכטנשטיין. בימיו בוורונה גם נהג להציג לראווה לאחר השערים חולצות שהפכו לטרנד בזכות הכיתוב: "החיים נפלאים כשמריו פריק כובש". מאז 2021 הוא מאמן בהצלחה את לוצרן השוויצרית, אבל בריאיון ל"גאזטה דלו ספורט" באיטליה חשף התמכרות שליוותה אותו במהלך הקריירה. "ב-1994 בחרתי בסנט גאלן מבין כמה הצעות", סיפר פריק, כיום בן 51. "רוי הודג'סון וכריסטיאן גרוס באו לראות אותי. אחר כך הגיעה באזל. כבשתי, אבל הבעיות היו אחרות. "הימרתי. הרבה. בלי שליטה. זה התחיל בשנה שבה נולד בני הבכור, יאניק, ב-1998. הייתי בחובות, לא יכולתי להפסיק, הייתי אובססיבי להימורים. רק להמר, להמר, להמר". כאשר נשאל האם זה השפיע על היכולת שלו, הבהיר: "לא, על המגרש הייתי צלול. זה התחיל עם חברים. בהתחלה, בגלל שזכיתי, חשבתי שאני בלתי מנוצח. אבל אז התחלתי להפסיד וזה היה סיוט. הייתה לי התמכרות קשה שנמשכה כמה שנים, אבל בסוף התגברתי עליה. זה קרה בזכות העזרה של המשפחה, הסוכן שלי ובעיקר אשתי, שפגשתי בבאזל. הגעתי לבית חולים בגלל בעיה בכתף והיא הייתה האחות שלי. לחצתי על הכפתור כדי שתגיע ותטפל בי גם כשלא היה לי כלום. בלעדיה אני לא יודע אם הייתי שורד. יש לנו שלושה ילדים: יאניק ונואה, על שם הצרפתי האחרון שזכה בווימבלדון, ואלסיה, שנולדה כששיחקתי בסיינה".