תפריט כתבה
"המשטר האיראני חטף גופת כדורגלן שהפגין". מאמנים זרים בורחים
המחאות נגד השלטון באיראן, ורצח האזרחים ההמוני שמבצע משטר האייתולות, ממשיכים להשפיע באופן ישיר על עולם הספורט המקומי. עשרות ספורטאים וספורטאי עבר מצאו את מותם בידי חיילי משמרות המהפכה ובינתיים זרים בליגת הכדורגל המקומית נמלטים. אחד הנרצחים היה אמיר חוסיין מוחמדזאדה, כדורגלן בן 18 מקבוצת הנוער של דלוואראפראז טהראן, שנהרג מירי ישיר של כוחות הדיכוי במהלך המחאות. כדורגלן נבחרת איראן לשעבר, מילאד זנידפור, כתב בנושא: "לאחר הפשע הזה, וברקע שתיקה תקשורתית מוחלטת, בנו עבור אמיר חוסיין תיק מפוברק. את גופתו חסרת החיים מסרו למשפחה רק בתנאי שיצהירו שהוא היה חבר בכוחות הבסיג'. על המשפחה הופעלו לחצים ואיומים כדי לשתוק ולא להביע כל מחאה". העדות של זנידפור על מה שעבר על אמיר חוסיין ועל משפחתו היא דוגמה אחת מני רבות לעדויות שנשמעות בימים אלה. הרפובליקה האסלאמית, באופן שיטתי, באמצעות לחץ, איומים ולקיחת גופות ההרוגים כבני ערובה, מאלצת משפחות להציג את ילדיהן המפגינים כחברי בסיג' ולקבור אותם כ"שהידים". ב"איראן אינטרנשיונל" כתבו: "האירוע הזה הוא ביטוי מובהק למדיניות שבה המשטר לא רק נוטל את חיי מתנגדיו, אלא גם משתלט על זהותם ומורשתם. יש פה טקטיקה פסיכולוגית מורכבת שבמסגרתה לאחר רצח מפגינים, משטרים מדכאים מעמידים פני אבלים ומנסים להפקיע את מורשתם לטובת המערכת. מטרת ההצגה היא למנוע מהמתנגד להפוך לאייקון מעורר השראה". עוד הוסיפו באתר שמזוהה עם האופוזיציה למשטר: "לרפובליקה האסלאמית היסטוריה ארוכה ואפלה של חטיפת גופות מפגינים והפקעת שמותיהם לטובת מכונת התעמולה שלה. המשטר לא רק נוטל את חיי מתנגדיו, אלא גם, בחוצפה גמורה, מנסה להפקיע את שמם לטובת השלטון. אך התסריט המטעה הזה קרס לנוכח אומץ לבו של אביו, שבמהלך טקס הלוויה צעק: 'הבן שלי לא היה בסיג'!'. הזעקה הזו לא רק סיכלה את תוכנית המשטר, אלא הפכה לסמל של עמידת משפחות שדורשות צדק מול זיוף האמת".