תפריט כתבה
כל מי שצפה במערכון הפתיחה הגאוני של "ארץ נהדרת" קלט מי הושמט ממנו
הרבה זמן ש"ארץ נהדרת" לא פתחה תוכנית בכזאת חדות. אחרי שבועות של איומים על העיתונאי גיא פלג וביום שהתחיל עם כתובת הסתה על הבניין של הקולגות מרחוב הברזל, הגבול בין "הכתובת הייתה על הקיר" לבין שלב הפולסא דנורא כבר נחצה. מערכון הפתיחה ששיחק על הבדל המשמעויות בין המילים אָבֶל ואֲבָל הוא מה שמצופה מתוכנית שמתיימרת להיות סאטירה לעשות. בעצם, תקשורת חופשית וחפצת-חיים הייתה צריכה לנקוט בצעדים דרסטיים יותר, שלא כוללים הפיכת דמויות קיצוניות כמו איתמר בן גביר, אורית סטרוק וטלי גוטליב לקריקטורות מצחיקות, אבל נשים את הטהרנות בצד. לפחות בינתיים. יום האָבֶל הלאומי לזכרו של העיתונאי שנרצח הוא אחד המערכונים המדויקים ביותר שהוצגו בתוכנית העונה, גם אם התוכן שלו לא מגזים במאום את המציאות. אגב, ההשמטה של "אביר הסימטריה", עמית סגל, משלל הדמויות במערכון הורגשה למרחוק וחבל כי "ארץ" כבר הוכיחה שהיא יודעת לירות בתוך הנגמ"ש כשצריך. גם ההמשך נראה מבטיח. לדעתי "ארץ" מעולם לא הצליחה לפצח עד הסוף דמויות בינלאומיות, אבל נדמה שטראמפ של עומר עציון הוא הכי קרוב שהיא הגיעה לשם. הנאמבר המוזיקלי שלו ושל יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (יניב ביטון), כשהם מבצעים מחווה לשיר A Whole New World מ"אלאדין", הפעם בגרסת "חבר חדש", היה רגע מריר-מתוק שבוצע לעילא ולעילא. גם המחווה ל"כוכבים בריבוע" - היי, יש פורמט חדש-ישן שצריך לקדם - עם ועדת הטיוח, הצליחה לפגוע בול בפוני.
