תפריט כתבה
אדם אחד עם דגל הוא עדיין יותר מממשלה עם אפס אחריות
ביום ראשון בשעה ארבע אחר הצהריים הממשלה הודיעה שתקום ועדת חקירה. לא ועדת חקירה ממלכתית, חלילה. ועדה שהם בעצמם יקבעו, יבחרו, יסננו, ויוודאו מראש שהיא לא תדגדג להם שום עצב חשוף. הממשלה שבמשמרתה התרחש האסון הכי גדול מאז השואה היא זו שתבחר את מי שיחקור את האסון הזה. זאת לא בדיחה. זו פשוט מדינת ישראל 2025. נתניהו מספר את הסיפור הקבוע שלו: "רוב העם לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית". שקר. כל הסקרים אומרים אחרת. אבל במציאות שהוא יצר, עובדות הן חלק מהעבר, לא מההווה. היום מספיק להגיד "אמרתי" כדי להפוך שקר לחצי אמת. אני ישבתי על הספה בסלון הבית עם הטלפון ביד, רציתי לכתוב על זה משהו אבל האצבעות שלי פשוט נתקעו. ממש. כאילו הגוף שלי אמר: "תשמע, אחי, אין לנו יותר מילים. השתמשת בכולן בשנתיים האחרונות". הרגשתי שהחדר נהיה קצת קטן מדי, קצת שאין בו אוויר. ואז הסתכלתי על הדגל, זה שמונח כבר שלוש שנים בפינת הסלון, שמדי פעם יוצא להפגנה ורוב הזמן פשוט מחכה למישהו שיעשה איתו משהו. אז התלבשתי, כתבתי פוסט ברשתות החברתיות ש"אי אפשר יותר ככה", ו"עד כאן!", לקחתי אותו ויצאתי מהבית.
