רעש אדמה: האם האסטרטגיה של ינאי נכונה?

בעולם העסקים הקונספט "זמן שווה כסף" הוא מהותי. מימד הזמן אינו טריוויאלי. ניקח יזם שרוצה להפוך לשחקן מוביל בשוק מסעדות ההמבורגרים. החלופות – בנייה מלמטה של רשת בתהליך סדור וברור, רכישה של רשת מצליחה או השתלטות על רשת בינונית בעלת פוטנציאל והזרמה מהותית של משאבים כדי לבנות אותה למובילות. העלויות שונות – בבנייה מלמטה יש פריסה איטית של המשאבים, אולם הדרך למובילות תהיה ארוכה, בקנייה של רשת מוכנה יש חיסכון מהותי בזמן, אולם המחיר ברכישה יהיה גבוה, הקונספט האמצעי – הוא כתמיד, אמצעי.

אם היזם התיאורטי שלנו בחר ברכישה של רשת בינונית והפיכתה למובילה הוא יכול לחסוך מספר שנים בתהליך עד להשגת המובילות דרך שיטת פעולה שנכנה אותה כאן בטור – הפרעה. יצירת הפרעה מהותית דרך הרעשה בכל החזיתות תייצר למתחרים ולענף אתגר שיהיה קשה לעצור, ההרעשה יכולה לחסוך זמן בתהליך וזמן שווה כסף. אולם כדי לייצר הפרעה, יש להשקיע הרבה יותר כסף בשנות ההפרעה.

האם יש ספק שעופר ינאי בחר לרכוש רשת המבורגרים בינונית מלאת פוטנציאל ולייצר הפרעה בשוק ההמבורגרים? לי לא. הפועל ת"א היא המועדון עם פוטנציאל הקידום הגדול בישראל – היסטוריה, מותג, עיר, בסיס אוהדים – אין חבילה שאפילו מתקרבת לזה בכדורסל הישראלי. התקרה של הפועל ת"א מאוד גבוהה – להערכתי מוטת הפוזיציה – הגבוהה בישראל מלבד מכבי ת"א שהיא, באופן ברור, נקודת ההשוואה למובילות. בכדורסל – ניתן להפוך את הפועל ת"א למובילה, שכן הבסיס שלה מאפשר את זה. הפועל ת"א היא אימפריה. שוב, פוזיציה בצד, יש טיעונים טובים לנושא.

**

השאלה על הפרק בטור זה – האם נכון לעופר ינאי להמשיך באסטרטגיית ההפרעה בכל התחומים.

רגולציה – מהי הרגולציה בענף? כמות הזרים, כמות הרישום, מועדי הרישום, מבנה התחרות (סדרות, אורך הסדרות, פיינל פור), מבנה חלוקת כספי הטלוויזיה, שאלת המפעל האירופאי כל זה ועוד הן שאלות רגולטוריות. רגולציה היא אישיו מרכזי ובענף הכדורסל, ענף שבו התחולל כשל שוק מתמשך לא ניתן לייצר את מימוש החזון על מובילות בלי להתמודד עם הנושא. הערכה שלי – יש להמשיך בגישת ההפרעה עד להשגת שינוי שיאפשר את מימוש האסטרטגיה. התפשרות בשביל שקט נקודתי לא תעשה טוב להמשך.

בניית המותג – הפועל הפכה למותג הסל המעניין ביותר בשנה האחרונה. היא מעניינת מחוץ לישראל בזכות דמויות דומיננטיות כמו איטודיס ובברלי, היא מייצרת טראפיק, היא תמשוך יותר קהל, יותר מפרסמים, היא הופכת לסנסציה ומעירה לא רק את עצמה, אלא גם את הענף.

אבל האם זה לא בא על מחיר מקצועי? האם חייבים להמשיך בגישת ההפרעה בעוצמה הנוכחית – להערכתי לא. ניתן להמשיך לייצר עניין, בכלים אחרים מלבד הכלים שנבחרו השנה וכן, גם לדרך יש השפעה על ערכי המותג. מציאת דרך ביניים בין הפרעה (שתהיה) לבין גישה יותר שמרנית היא מפתח.

בנוסף, למותג ספורט יש 2 פקטורים מהותיים שמשפיעים עליו - הצלחה ותקשורת. להצליח תמיד כדאי. התקשורת היא תמיד אירוע מורכב מאוד, בישראל וגם פה. חלק מההפרעה שנוצרת בסגמנטים מסוימים מובילה את התקשורת לתקוף את המותג – בחלק מהדברים אפשר לטפל ובחלק לא. הערכה שלי – את המומנטום של "הכי מעניין" צריך להמשיך לשמר אבל להוסיף למנעד יכולות נוספות.

מקצועי – גישת ההפרעה הובילה את הפועל להיות המועדון שמשלם הכי הרבה. כדי להביא מהנדס מוכשר מחברה טובה, לא מספיק להציע לו 10% יותר,  צריך לשים לו הצעה שהוא לא יכול לסרב. חלק באמת סירבו, חלק אחר הגיע, מעולם לא הייתה הפועל כל כך עמוקה בכישרון, אבל היה לזה מחיר - חלק ברור של ההחתמות לא היה טוב, לא ברמת ROI, אלא פשוט עסקה לא טובה. בספורט, אי אפשר לפגוע 14/14, אבל בהחלט להפרעה יש קורלציה ברורה ביכולת לשדרג מקצועית. אם סקאוטינג וניהול שקט היה המפתח העיקרי להצלחה, בקבוצות הכי עשירות בעולם היו משלמים פחות. מה הקבוצות העשירות בכל ענף יודעים באמת על החיים, שכסף זה הפקטור מספר אחד שמביא הצלחות. לא תמיד בשנה הראשונה, אבל כסף גדול לאורך זמן = הצלחה.

אם מיטש גולדהאר היה חושב שהארגון (המעולה שלו) יכול להצליח בלי להיות בעל התקציב הגדול בישראל מזה 15 שנה ברציפות – הוא כנראה היה בוחר לחסוך כמה לירות, אבל באמת של החיים – כסף הוא מפתח בספורט. הערכה שלי – כדי לממש את האסטרטגיה (מובילות ומהר) – לא רק שיהיה קשה לשנמך את מסגרת התקציב, יהיה צורך להגדיל.

מבנה ניהולי – המטרה של ארגון בשלב שתיארתי היא להבין מה המבנה הארגוני הנכון. איזה כוח אדם חסר, איך מגייסים את הכי טוב, ואז לתת לאנשים לעבוד. הפועל כבר איישה את כל השדרה הניהולית. בעל תפקיד כזה או אחר תמיד יזוז, אבל יש מבנה, האנשים הכי מוכשרים בעולם הם לא קוסמים, הם צריכים שקט, יעדים ברורים, משאבים וזמן כדי להצליח.

כמובן שניתן להאיץ תהליכים דרך הצבת יעדים אגרסיבית אבל בסוף, בניגוד להשפעה המהירה של גיוס גארד ב-2 מיליון דולר לעונה, לגייס מנהלי ביניים (טובים ויקרים) לא עושה את אותו אימפקט. הערכה שלי – מבנה ארגוני הוא תמיד אורגניזם נושם, ההפרעה כלפיי חוץ היא דבר אחד. בתוך הבית, צריך להתנהל אחרת.

קהל אוהדי הפועל – גילוי נאות. יש לי חברים בכל הגזרות, אלה שבאים ואלה שלא באים. זה תפוח אדמה לוהט, אמוציונלי, מלא בפרטים (רובם חסרי משמעות) וכל ניסיון לדון בדבר מוביל בדרך כלל למשבר. את הנושא הזה הפועל צריכה לפתור. הפתרון לא באמת זמין לי, אבל גישת ההפרעה היא כנראה לא הגישה הנכונה לטפל בנושא. הערכה שלי – המלצה להמשיך באותה דרך היא לא נכונה, את האירוע הזה צריך להתחיל לסגור.

**

לסיכום - רשת ההמבורגרים המטפורית שלנו עושה קפיצת מדרגה, חודרת למקומות שלא הסכימו בעבר להכניס אותה, מגדילה בסיס לקוחות, משפרת הסכמים, מכניסה עניין עצום וחדשנות גם למי שחשב ש"מה כבר אפשר לחדש בהמבורגר?". הרשת שלנו צומחת, יש שיגידו שזו צמיחה שלא מרשימה אותם, אף אחד לא יכול להתעלם מהמגמה. צמיחה היא סם החיים של כל ארגון.

לא משנה מה יגידו כלפיי חוץ המתחרים, הם מבוהלים. התחרות החדשה יושבת להם טוב מאוד בראש ובחדרי הישיבות הפנימיים. הם יכולים לספר שאין סיכוי לבורגר הזה ושהענף הזה כבר ידע ניסיונות דומים בעבר. בשורה התחתונה, הצ`יזבורגר זז. מצד שני, יש עוד דרך ליעד ויש אתגרים ותמיד נכון להסתכל פנימה בביקורתיות, גם בחדר הישיבות הפנימי נכון להפעיל גישה רציונלית ששונה ממה שקורה בחוץ.

**

יאללה הפועל (נעשיתי רעב).

הכותב הוא חבר בפודקאסט "צבע אדום", פודקאסט אוהדי הפועל ת"א