מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ועד לאוניברסיטת טקסס באוסטין: כל מי שנקלע להפגנות מהגל החדש של המחאות הפרו-פלסטיניות, ששוטף את הקמפוסים בארצות הברית, עלול לחשוב בטעות שהוא מוקף ברוקרים ששכחו את החליפות במשרדי וול סטריט - והחליפו אותם בכאפיות. "למכור! למכור מיד!", הם שואגים. "Disclose, divest, we will not stop, we will not rest" - הם ממשיכים בפזמונים. Divest, Divest, Divest. זאת המנטרה החוזרת כאן. "משיכת השקעות", בתרגום חופשי.

הדרישה הנוכחית היא שהאוניברסיטאות האמריקניות יפטרו מההשקעות שלהן בישראל שלטענתם מממנות את המשך הלחימה בעזה. על פניו, קל לפתור את הצעירים שוב בתירוץ הקל של "נאיבים שלא יודעים על מה הם מפגינים". אבל, למעט כמה סרטונים ויראליים של עשבים שוטים שחושבים ש"מהנהר לים" זה איפשהו בקאריביים, הסטיגמה הזו למעשה רחוקה מהמציאות. למעשה, הסטודנטים האלה יודעים היטב מה הם דורשים. יש כאן מפגינים שמחפשים לאורך שנים דרכים שונות, מגוונות ויש שיגידו אף יצירתיות לפגוע בישראל (ע"ע פרשית הקוסקוס הישראלי בקנטינה של אחד המוסדות היוקרתיים, שיום אחד הפך לסתם "סלט קוסקוס" בלחץ ההנהלה).
אם המילה Divest מצלצלת מוכר, זה כי הלא היא ה-D ב-BDS הישן והמוכר. למרות שמומחים מסכימים שגם אם המהלך יצא אי פעם לפועל לא תהיה לו השפעה רצינית על ישראל - בעולמם של הסטודנטים זה הרבה. "אם ההשקעות של האוניברסיטה בישראל כל כך קטנות עד כדי כך שהן לא משפיעות מהותית, אז למה יש לנו אותן מלכתחילה?" אמר לי קליי, ממובילי המחאה בקולומביה, סטודנט לתואר שני עם זקן בלונדיני, פרח בשיער וצעיף-כאפייה. "צריך להשקיע אפס דולרים, נקודה, בכל סוג של רצח עם. אנחנו העברנו במועצת התלמידים של האוניברסיטה ב-2022 החלטה להחרים כל השקעות של המוסד בישראל, אבל ההנהלה מתעלמת מאיתנו. הם שוכחים שהם כאן בשביל ובזכות התלמידים. שכר הלימוד שלנו מממן את המשכורת שלהם ואת המוסד הזה, זכותנו לקבוע היכן הוא יושקע".

הסטודנטים החליטו, ההנהלה התעלמה

למרות הקריאה המאוחדת ל-Divest בכל רחבי הקמפוסים, המשמעות של המהלך משתנה בהיקף וברמת הפירוט בהתאם לאוניברסיטה. באוניברסיטת טקסס באוסטין, בייל ובקורנל, למשל, דרישת הסטודנטים היא שהמוסדות יפסיקו להשקיע ביצרניות נשק שמוכרות לצבא הישראלי. בקולומביה ו-NYU הדרישה הזאת מתפרסת גם לקרנות פרטיות ועסקים שלכאורה מרוויחים מהמלחמה בעזה ומהכיבוש בגדה המערבית - בכלל זה גוגל, בגלל החוזה שלה עם מדינת ישראל, קטרפילר שמייצרת דחפורים בשימוש צה״ל או Airbnb שפועלת גם בהתנחלויות.
3 צפייה בגלריה
מפגינים פרו פלסטיניים באוניברסיטת קולומביה
מפגינים פרו פלסטיניים באוניברסיטת קולומביה
מפגינים פרו פלסטיניים באוניברסיטת קולומביה
(צילום: Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
ברבים מהקמפוסים גופי הסטודנטים כבר העבירו בעבר החלטות שקוראות ל-Divest, אבל אלה לא מחייבות את הנהלות המוסדות ולאורך השנים זכו להתעלמות מוחלטת. האוניברסיטאות טוענות שפעולות כאלה הן אנטישמיות, מאיימות על החופש האקדמי, חופש הביטוי, ועל ערכי שוויון והכלה. מעבר לכך, המבקרים של המהלך טוענים כי אם האוניברסיטאות יוותרו על תפקידן כבעלי מניות בחברות המושקעות - הן רק יאבדו את היכולת להשפיע מבפנים. סביר להניח שלרוכש במקומן יהיה אכפת פחות מהנושא מאשר לאוניברסיטה ויפעיל פחות לחץ על החברה לשנות את נהליה בנושא כמו מכירת נשק לישראל.
גם חוסר השקיפות בתחום הזה מקשה מאוד על התומכים ב-Divest לדחוף את משנתם. הסטודנטים מודים שהם לא באמת יודעים מה היקף הקשרים של האוניברסיטאות שלהם עם ישראל. אוניברסיטאות גדולות מבזרות את הכסף שלהן על פני מגוון עצום של השקעות, וקשה עד בלתי אפשרי לזהות היכן הכל מושקע. משרד החינוך האמריקני מחייב את המוסדות האקדמיים לדווח על תרומות וחוזים ממקורות זרים, אך לעיתים קרובות הם מצליחים להתחמק מהדרישה על ידי העברת כספים לקרנות עצמאיות שפועלות מטעמן. על פי נתוני משרד החינוך האמריקני, בסביבות 100 אוניברסיטאות בארה"ב דיווחו על תרומות או חוזים מישראל בסכום כולל של 375 מיליון דולר במהלך שני העשורים האחרונים - אבל לא ברור מהיכן מגיע הכסף או כיצד נעשה בו שימוש.
3 צפייה בגלריה
הפגנה נגד ישראל ב אוניברסיטת ייל ארה"ב
הפגנה נגד ישראל ב אוניברסיטת ייל ארה"ב
הפגנה נגד ישראל ב אוניברסיטת ייל ארה"ב
(צילום: REUTERS/Melanie Stengel)
באוניברסיטת מישיגן למשל, טוענים המפגינים שהמוסד משקיע יותר מ-6 מיליארד דולר דרך מנהלי השקעות שמרוויחים מחברות או קבלנים ישראליים. המפגינים טוענים כי מדובר בהשקעות בחברות המייצרות מל"טים או מטוסי קרב המשמשים את ישראל, ובמוצרי מעקב שפועלים במחסומים לעזה. האוניברסיטה לא אישרה או הכחישה את המידע הזה אך הבהירה כי לא תשקול מכירה של נכסיה משום סוג. בקולומביה לעומת זאת ההשקעות שמעוררות את התנגדות המפגינים מסתכמות בפחות מעשירית האחוז מתוך סך תיק ההשקעות של המוסד שנאמד ב-13.6 מיליארד דולר.
באוניברסיטת מישיגן למשל, טוענים המפגינים שהמוסד משקיע יותר מ-6 מיליארד דולר דרך מנהלי השקעות שמרוויחים מחברות או קבלנים ישראליים. המפגינים טוענים כי מדובר בהשקעות בחברות המייצרות מל"טים או מטוסי קרב המשמשים את ישראל, ובמוצרי מעקב שפועלים במחסומים לעזה. האוניברסיטה לא אישרה או הכחישה את המידע הזה
אבל הפעילים הפרו-פלסטינים רואים במימוש Divest דרך ברורה וברת השגה לאלץ אוניברסיטאות לפעול. הוא יכול להוות ניצחון סמלי חשוב שיעלה את המודעות לטענות שלהם. ויש להם קבלות מהעבר להסתמך עליהן - למשל, לחץ דומה על האוניברסיטאות הוביל להסרת מרבית ההשקעות שלהן בחברות דלק מאובנים, ובשנות ה-80 סטודנטים גם הצליחו לגרום להן להיפטר מהשקעות בחברות שעשו עסקים עם שלטון האפרטהייד של דרום אפריקה. קולומביה למשל עלתה אז לכותרות כשמכרה 39 מיליון דולר ממניות שהחזיקה בחברות כמו קוקה-קולה ופורד בעקבות שבועות של הפגנות והקמת מושבות של מחאה בקמפוס, בדומה למה שניתן לראות היום. אוניברסיטאות אחרות הלכו בעקבותיה. בסך הכל יותר מ-150 מוסדות אקדמים נפטרו מהשקעות בחברות שעשו אז עסקים בדרום אפריקה.
בהשוואה לשנות ה-80, לאוניברסיטאות היום יש פחות שליטה ישירה על ההשקעות שלהן, ובמקום זאת בוחרות מנהלי נכסים שיפקחו על תיקים עבורן. אלה משקיעים יותר ויותר בקרנות פרטיות וקרנות גידור. מעט מאוד - אם בכלל - מהכספים של האוניברסיטאות הגדולות היום מושקעים באופן פעיל בחברות שיכולות להיות מקושרות לישראל. וגם אלה שהודו בהשקעות האלה, כמו ייל, שנאלצה לחשוף השקעה ישירה בחברות נשק, אמרה כי לא תעשה Divest היות וההשקעה שלה לא עומדת בסף שהיא קבעה ל"פגיעה חברתית חמורה". אך גם אם יכולת השפעה מוגבלת, ותוצאות מאכזבות בשטח, דבר אחד ברור: אם המטרה של המפגינים היא להקים תנועה, לגייס המונים ולהפגין זעם מוסרי - הקריאות ל-Divest, כפי שמוכיחים הימים האחרונים, יכולות להיות יעילות למדי.

משא ומתן עם מפגינים, וחומת עץ בקמפוס

בתום יממה סוערת של משא ומתן והצבת אולטימטום, אוניברסיטת קולומביה הודיעה אתמול (רביעי) כי לא תפנה בכוח את מאחז האוהלים של מחאת הסטודנטים הפרו-פלסטינים בקמפוס בניו יורק במשך לפחות 48 השעות הקרובות.
הפשרה הזמנית הגיעה בעקבות הסכמה בין נציגי המחאה והמוסד האקדמי, שבמסגרתה יוסרו מספר משמעותי מהאוהלים שהוקמו על המדשאה, יובטח כי כל מי שאינו סטודנט יעזוב את הקמפוס ותיאסר "שפה מפלה או מטרידה" בקרב המפגינים. "עשינו התקדמות חשובה, ולאור הדיאלוג הבונה הזה האוניברסיטה תמשיך בשיחות עם הסטודנטים במשך 48 השעות הקרובות", נמסר מטעם המוסד האקדמי.
3 צפייה בגלריה
המשטרה בניו יורק בנתה חומה מעץ כדי למנוע ממפגינים פרו פלסטינים להפגין ברחבה של אוניברסיטת ניו יורק
המשטרה בניו יורק בנתה חומה מעץ כדי למנוע ממפגינים פרו פלסטינים להפגין ברחבה של אוניברסיטת ניו יורק
המשטרה בניו יורק בנתה חומה מעץ כדי למנוע ממפגינים פרו פלסטינים להפגין
גם באוסטין, טקסס, שבדרום ארה"ב, נעצרו עשרות בני אדם אחרי שכ-200 סטודנטים פרו-פלסטינים התעמתו עם כוחות המשטרה המקומית. גם שם הסטודנטים דורשים מהאוניברסיטה להחרים השקעות בישראל ויצרני נשק שמספקים לה תחמושת. עשרות שוטרים הגיעו לקמפוס עם סוסים, אלות וציוד לפיזור הפגנות.
בקמפוס אוניברסיטת ניו יורק (NYU) שמוטמע היטב בלב מנהטן, נבנתה כמעט בן לילה חומת עץ גבוהה כדי למנוע מסטודנטים להשתלט שוב על הרחבה שממול בנייני הקמפוס.
המראות מהאוניברסיטאות המובילות בארה"ב הגיעו עד למנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, שכתב בחשבון ה-X הרשמי שלו: "ממשלות המערב טוענות שחזית ההתנגדות היא טרור. זה קורה בזמן שאנשים הניפו את דגל חיזבאללה ברחובות בארה"ב. אנשי העולם תומכים בחזית ההתנגדות כי הם מתנגדים לדיכוי". הוא צירף לדברים דווקא תמונה מהפגנה בוול סטריט ביום שני שעבר, שבה הניפו המוחים דגלי חיזבאללה לצד דגלי פלסטין.